סביבה לחה: קרקע פורייה לפטרייה

כמו כל גורם פטרייתי אחר, גם הגורמים לפטרת ציפורניים משגשגים בסביבה לחה וחמה. שחייה בבריכה או בים משמעותה חשיפה ממושכת של כפות הרגליים והידיים למים. לאחר היציאה מהמים, לא תמיד מייבשים היטב את האזורים שבין האצבעות או מתחת לציפורניים, ובעיקר כשמדובר בכפות הרגליים. שילוב של לחות וחום (למשל, בתוך נעליים סגורות) מייצר תנאים אופטימליים להתפתחות הפטרייה.

מעבר של פטרייה בסביבה משותפת

בריכות שחייה הן אזור משותף שבו אנשים רבים הולכים יחפים על משטחים לחים (מקלחות ציבוריות, סביב שפת הבריכה). פטריות מסוגלות לעבור מאדם לאדם באמצעות מגע ישיר או עקיף (דרך מגבות, משטחים, נעליים או גרביים). לכן, חשיפה בבריכה או במלתחות עשויה להעלות את הסיכון לפתח פטרת ציפורניים, בייחוד עבור מי שלא נוקט באמצעי זהירות הולמים.

1. טיפול לא מספק או לא עקבי

טיפולים לפטרת ציפורניים דורשים זמן והתמדה. אנשים רבים מפסיקים את הטיפול כאשר הם רואים שיפור ראשוני, מה שמוביל לכך שהפטרייה ממשיכה להתקיים וחוזרת במהירות.

2. שימוש בתכשירים לא יעילים

לא כל התכשירים לפטרת ציפורניים הם יעילים מספיק. חלק מהמשחות והלקים שנמכרים ללא מרשם רופא אינם חזקים דיים לטיפול במקרים מתקדמים של פטרת.

3. מערכת חיסונית מוחלשת

אנשים עם מערכת חיסונית חלשה, כמו חולי סוכרת או מטופלים בכימותרפיה, נוטים לסבול יותר מפטרת ציפורניים עיקשת בשל חוסר יכולת הגוף להילחם בזיהום הפטרייתי.

4. סביבה לחה ורטובה

הימצאות ממושכת בסביבה לחה (כגון נעליים סגורות, מקלחות ציבוריות או בריכות שחייה) יוצרת תנאים מושלמים לשגשוג הפטרייה ומקשה על חיסולה.

5. פטרת שאינה מטופלת כראוי

כאשר הפטרת אינה מטופלת בזמן, היא עלולה להתפשט לעור הסובב או לציפורניים נוספות, מה שמחמיר את המצב והופך את הטיפול למאתגר יותר.

יבלת ויראלית, המכונה גם יבלת מדבקת, נגרמת על ידי נגיף הפפילומה האנושי (HPV). הנגיף חודר לשכבת העור העליונה וגורם לשגשוג לא תקין של התאים, מה שמוביל להיווצרות היבלת. יבלות ויראליות נפוצות בעיקר בכפות הרגליים, הידיים ואפילו באזורים אחרים בגוף.

תסמינים של יבלת ויראלית:

• בליטה קטנה ומחוספסת עם מראה "פרחוני"

• נקודות שחורות קטנות (נימי דם קרוש)

• גבולות ברורים יחסית

• לעיתים גורמת לגרד או לכאב

• יכולה להופיע בקבוצות (תופעת ה"יבלתות")

כיצד מטפלים ביבלת ויראלית?

• טיפולים מקומיים בחומצה סליצילית או חנקן נוזלי

• טיפול בלייזר רפואי – יעיל במיוחד להסרת יבלות עמידות

• חיזוק מערכת החיסון כדי לסייע לגוף להילחם בנגיף

• טיפולים רפואיים נוספים כגון חיתוך כירורגי או טיפול פוטודינמי

• ילדים ובני נוער: מערכת החיסון שלהם עדיין מתפתחת, ולכן הם פגיעים יותר להידבקות.

• אנשים עם מערכת חיסון חלשה: כמו חולי סוכרת או אנשים עם מחלות כרוניות אחרות.

• אנשים פעילים פיזית: משתמשים במתקני ספורט משותפים, בריכות ציבוריות או מקלחות משותפות.

• מי שנועל נעליים לא מתאימות: חיכוך מתמיד ולחץ מגבירים את הסיכון לפציעות ולחדירת הנגיף.

1. סוכרת

חולי סוכרת נמצאים בסיכון מוגבר לפתח פטרת ציפורניים בשל זרימת דם לקויה ותגובה חיסונית מוחלשת. בנוסף, מחלת הסוכרת פוגעת במנגנוני ההגנה של הגוף, מה שמאפשר לפטריות להתפשט בקלות.

כיצד למנוע?

• שמירה על רמות סוכר תקינות

• היגיינת רגליים קפדנית

• שימוש בנעליים מאווררות

2. מחלות אוטואימוניות (כגון פסוריאזיס ולופוס)

מחלות אוטואימוניות גורמות למערכת החיסון לתקוף את רקמות הגוף, מה שעלול להוביל לחולשה במערכת החיסונית ולריבוי זיהומים פטרייתיים.

כיצד למנוע?

• טיפול תרופתי מתאים למחלה הבסיסית

• שמירה על בריאות העור והציפורניים

3. מחלות כלי דם ולב

אנשים הסובלים ממחלות לב או בעיות בכלי הדם (כגון אי-ספיקה ורידית) חווים ירידה באספקת הדם לאזורים מרוחקים כמו הציפורניים, מה שמקשה על הגוף להילחם בזיהומים.

כיצד למנוע?

• פעילות גופנית לשיפור זרימת הדם

• הימנעות מעמידה ממושכת

• שימוש בגרבי לחץ

1. תצפית חיצונית

• חפשו שינויים במרקם ובצבע העור.

• בדקו האם יש נקודות שחורות קטנות על פני היבלת.

2. כאב ונוחות

• יבלות פלנטריות עלולות להיות כואבות במיוחד בזמן הליכה או עמידה ממושכת.

• יבלות לחץ לרוב יכאבו במגע ישיר.

3. מיקום היבלת

• יבלות פלנטריות ומוזאיקה מופיעות באזורים שנחשפים ללחץ, בעוד שיבלות לחץ מופיעות באזורים של חיכוך.

גורמים סביבתיים והיגיינתיים

• היגיינה לקויה: אחת הסיבות העיקריות לפיתוח הפטרת היא היגיינה לקויה. שמירה על ציפורניים נקיות ויבשות חשובה במיוחד, שכן לחות ועור יבש יוצרים סביבה נוחה להתפתחות הפטריות.
• שימוש בנעליים סגורות: נעליים שאינן מאפשרות זרימת אוויר מייצרות סביבה לחה ואלסטית, המושכת זיהומים. לעיתים קרובות, אנשים העוסקים בפעילויות ספורט או עובדים בסביבות עם לחות גבוהה נתקלים בבעיה זו.

גורמים הקשורים לאורח חיים

• סביבות ציבוריות לחות: חדרי כושר, בריכות שחייה ומרכזי ספא מהווים קרקע פורייה להתפתחות הפטרת. אנשים המבקרים במקומות אלה ללא הניקיון והתחזוקה הנכונים נוטים יותר להידבק.
• טיפוח לקוי של הציפורניים: שימוש ממושך בלק ג'ל או טיפולים קוסמטיים לא מקצועיים עלול לפגוע במבנה הציפורן וליצור פתח להתפשטות הפטרת.
• פציעות קטנות: נזקי מכות או חיתוכים קטנים בציפורניים יכולים לשמש ככניסה לזיהום פטרייתי.

גורמים בריאותיים

• מערכת חיסונית מוחלשת: אנשים הסובלים ממחלות כרוניות כגון סוכרת או בעיות במערכת החיסונית חשופים יותר לזיהומים, כולל פטרת הציפורניים.
• גנטיקה: ישנם מקרים בהם נטייה גנטית יכולה להשפיע על חוזק הציפורניים ועל הסיכוי להידבקות בזיהומים שונים.

תסמיני פטרייה בציפורן יכולים להופיע בהדרגה ולהחמיר עם הזמן. בין התסמינים הנפוצים:

• שינוי צבע הציפורן לגוון צהוב, חום או לבן.

• עיבוי הציפורן וקשיחות יתר.

• התפוררות והתפצלות בקצות הציפורן.

• תחושת כאב או חוסר נוחות בהליכה או בזמן נעילת נעליים.

• ריח לא נעים כתוצאה מהזיהום הפטרייתי.

1. אנטיביוטיקה

• כיצד אנטיביוטיקה משפיעה?
  אנטיביוטיקה נועדה לחסל חיידקים, אך לעיתים קרובות היא מחסלת גם חיידקים טובים שמסייעים לשמור על איזון המיקרוביום. כאשר המיקרוביום מופר, פטריות כמו קנדידה יכולות להתרבות ולגרום לזיהום.

• דוגמאות לאנטיביוטיקה המשפיעה על פטרת:
  אנטיביוטיקה רחבת טווח כמו אמוקסיצילין וציפרופלוקסצין נמצאות ברשימת התרופות המשפיעות על האיזון הפטרייתי בגוף.

2. סטרואידים

• מהם סטרואידים וכיצד הם משפיעים?
  סטרואידים משמשים לטיפול במחלות דלקתיות ואוטואימוניות, אך הם מדכאים את מערכת החיסון, מה שמקל על פטריות לחדור ולהתפתח.

• שימוש נפוץ:
  סטרואידים ניתנים בצורה פומית, בזריקות, או במשחות מקומיות. סטרואידים מערכתיים, כמו פרדניזון, עלולים להיות בעלי השפעה משמעותית יותר על מערכת החיסון.

3. תרופות כימותרפיות

• כיצד כימותרפיה משפיעה?
  תרופות כימותרפיות פוגעות בחלוקת התאים ומדכאות את המערכת החיסונית כדי להילחם בגידולים סרטניים. כתוצאה מכך, הגוף מתקשה להתמודד עם זיהומים, כולל זיהומים פטרייתיים.

• תופעות לוואי הקשורות לציפורניים:
  טיפול כימותרפי עלול לגרום לשבירות, התעבות ושינויים בצבע הציפורניים, מה שהופך אותן לפגיעות יותר לפטריות.

4. תרופות לטיפול במחלות כרוניות

• תרופות לסוכרת:
  אנשים הסובלים מסוכרת נוטלים לעיתים תרופות המשפיעות על רמות הסוכר בדם. רמות סוכר גבוהות יוצרות סביבה נוחה לצמיחת פטריות.

• תרופות נגד דיכאון וחרדה:
  תרופות פסיכיאטריות מסוימות, במיוחד אלה המשפיעות על חילוף החומרים בגוף, עשויות לגרום ליובש בעור ולפגוע במערכת החיסון.

• תרופות ללחץ דם:
  חלק מהתרופות ללחץ דם גבוה עשויות להפחית את זרימת הדם לקצות האצבעות, מה שמעלה את הסיכון לזיהומים.

5. טיפולים הורמונליים

• גלולות למניעת הריון:
  שינויים הורמונליים שנגרמים כתוצאה משימוש בגלולות עשויים להשפיע על רמת ההגנה הטבעית של הגוף מפני פטריות.

• טיפולי הורמונים לגיל המעבר:
  תרופות המיועדות לטיפול בתסמיני גיל המעבר עשויות לשנות את רמות הלחות והאלסטיות של העור, ובכך להעלות את הסיכון לפטרת.